היום אנחנו משיקים כמה עדכונים בפלטפורמת Android! העדכונים כוללים את תחילת ההשקה של Android 16, עם פרטים ל מפתחים ולמשתמשים, תצוגה מקדימה למפתחים לחוויית שימוש משופרת ב-Android במחשב עם מסכים מחוברים, עדכונים למשתמשי Android באפליקציות של Google ועוד, וגם את Pixel Drop של יוני. בנוסף, ריכזנו את כל העדכונים מ-Google I/O למפתחי Android שמתמקדים בפיתוח אפליקציות מצוינות ודינמיות ל-Android.

מדי פעם מופיעים גורמי צורה חדשים, ולכן המערכת האקולוגית של Android דינמית יותר מאי פעם.

משתמשי Android מצפים שהאפליקציות שלהם יפעלו בצורה חלקה במגוון רחב של גורמי צורה, החל מטלפונים ומכשירים מתקפלים ועד טאבלטים, מכשירי Chromebook, טלוויזיות, מכוניות, מכשירי Wear ו-XR. עם זאת, הרבה אפליקציות ל-Android לא עומדות בציפיות האלה כי הן בנויות עם מגבלות בממשק המשתמש, כמו נעילה לכיוון מסך יחיד או הגבלה של שינוי הגודל.

בהתאם לכך, ב-Android 16 נוספו שינויים ב-API באפליקציות שמטרגטות לרמת SDK 36, כדי להתעלם מהגבלות על כיוון ושינוי גודל החל ממכשירים עם מסך גדול, במטרה לעבור למודל מאוחד שבו אפליקציות מותאמות הן הנורמה. זה הזמן להתקדם. אפליקציות מותאמות הן לא רק העתיד של Android, אלא גם הדרך שבה האפליקציה שלכם יכולה להתבלט בקרב גורמי צורה שונים של Android.

למה כדאי לתעדף את השימוש בשיטה אדפטיבית כבר עכשיו

מקור: הנתונים בחשבון Google

התמקדות באופטימיזציות כדי להפוך את האפליקציה לאדפטיבית לא קשורה רק להתעדכנות בשינויים ב-API של כיוון ושינוי גודל ב-Android 16 באפליקציות שמטרגטות SDK 36. אפליקציות אדפטיביות מאפשרות ליהנות מיתרונות מוחשיים מבחינת חוויית המשתמש, יעילות הפיתוח והיקף ההגעה לשוק.

• אפליקציות לנייד יכולות להגיע עכשיו ליותר מ-500 מיליון מכשירים פעילים עם מסכים גדולים: אפליקציות לנייד פועלות במכשירים מתקפלים, בטאבלטים, במכשירי Chromebook ואפילו במכוניות תואמות, עם שינויים מינימליים. ‫Android 16 יציג שיפורים משמעותיים בממשק מחשב, כדי לספק חוויה שדומה לשימוש במחשב במסכים גדולים, כולל מסכים מחוברים. בנוסף, מערכת Android XR פותחת מימד חדש ומאפשרת להשתמש באפליקציות הקיימות בסביבות סוחפות. הציפייה של המשתמשים ברורה: חוויה עקבית ואיכותית שמותאמת בצורה חכמה לכל מסך – בין אם מדובר במסך מתקפל, בטאבלט עם מקלדת או בחלון שאפשר להזיז ולשנות את הגודל שלו ב-Chromebook.
• הבסיס החדש עם שינויים ב-API של הכיוון ושינוי הגודל ב-Android 16: אנחנו מאמינים שאפליקציות לנייד עוברות שינוי כדי שהממשק שלהן יותאם באופן רספונסיבי לכל גודל מסך, בדיוק כמו אתרים. מערכת Android 16 תתעלם מהגבלות שהוגדרו באפליקציה, כמו כיוון קבוע (רק לאורך) וחלונות שלא ניתן לשנות את הגודל שלהם, החל ממסכים גדולים (הרוחב המינימלי של המכשיר הוא 600dp ומעלה), כולל טאבלטים ומסכים פנימיים במכשירים מתקפלים. ברוב האפליקציות, ההגדרה הזו חשובה כדי שהן יתאימו לכל גודל מסך. במקרים מסוימים, אם האפליקציה לא מותאמת, יכול להיות שהיא תספק חוויית משתמש פגומה במסכים האלה. כך העיצוב המותאם הופך מדבר שכדאי שיהיה לדרישה בסיסית.

• הגדלת מספר המשתמשים והגברת החשיפה של האפליקציה ב-Play: לאפליקציות מותאמות יש סיכוי גבוה יותר לקבל דירוג גבוה יותר ב-Play ולהופיע במאמרים מערכתיים במגוון גורמי צורה, וכך להגיע לקהל רחב יותר בחיפוש ובדפי הבית של Play. בנוסף, בחנות Google Play מוצגים דירוגים וביקורות בכל סוגי המכשירים. אם האפליקציה לא מותאמת, הרושם הראשוני של משתמש פוטנציאלי עלול להיות שלילי בגלל ביקורת עם כוכב אחד שמתלוננת על ממשק משתמש מתוח במכשיר שעדיין לא בבעלותו. בנוסף, יש סיכוי גבוה יותר שהמשתמשים יבצעו פעולות באפליקציות שמספקות חוויה מצוינת בכל המכשירים שלהם.
• הגברת המעורבות במסכים גדולים: למשתמשים במכשירים עם מסכים גדולים יש לרוב דפוסי אינטראקציה שונים. במסכים גדולים, המשתמשים עשויים להשתמש באפליקציה במשך סשנים ארוכים יותר, לבצע משימות מורכבות יותר ולצרוך יותר תוכן.

השימוש בתכונה 'מושגים' עלה ב-70% בקרב משתמשים במסכים גדולים אחרי האופטימיזציה.
השימוש ב-6 אפליקציות מרכזיות להזרמת מדיה בארה"ב היה גבוה פי 3 בקרב משתמשים בטאבלטים ובטלפונים, בהשוואה למשתמשים בטלפונים בלבד.

• חוויית שימוש נגישה יותר באפליקציות: לפי נתוני הבנק העולמי, 15% מאוכלוסיית העולם הם אנשים עם מוגבלות. אנשים עם מוגבלויות מסתמכים על אפליקציות ושירותים שתומכים בנגישות כדי לתקשר, ללמוד ולעבוד. התאמה של האוריינטציה המועדפת על המשתמש משפרת את הנגישות של האפליקציות, ועוזרת ליצור חוויה שמעודדת את קבלת האחר לכולם.

כיום, רוב האפליקציות מיועדות רק לסמארטפונים

“...looking at the number of users, the ROI does not justify the investment”.

זו התנגדות נפוצה מצד מנהלי מוצרים ומקבלי החלטות, ואם אתם מסתכלים רק על נתוחי שורה עליונה שמשווים בין מספר הסשנים בטאבלט למספר הסשנים בסמארטפון, יכול להיות שזה ייראה כמו מקרה סגור.

יכול להיות שנתוני ניתוח נתונים ברמה גבוהה יראו מספרים נמוכים יותר של פעילויות בטאבלטים בהשוואה לסמארטפונים, אבל אם תסיקו שמסכים גדולים לא שווים את המאמץ רק על סמך נפח השימוש הנוכחי, אתם עלולים להחמיץ מעורבות חשובה והזדמנויות עתידיות.

כדאי שנבחן את הסיבות לכך:

1. הלולאה של חוויית המשתמש: האם יכול להיות שהשימוש הנמוך הוא סימפטום ולא הגורם העיקרי? משתמשים נוטים לנטוש במהירות אפליקציות שמרגישות מסורבלות או פגומות. אם האפליקציה שלכם במסכים גדולים היא ממשק טלפון מתוח, סביר להניח שהיא מספקת חוויית משתמש שלילית. יכול להיות שמספר המשתמשים הנמוך משקף חוויית משתמש לא טובה, ולא בהכרח חוסר פוטנציאל למשתמשים.

2. מעבר לנפח המשתמשים, כדאי לבדוק את רמת המעורבות של המשתמשים: אל תסתפקו בספירת המשתמשים, אלא נתחו את הערך שלהם. האינטראקציה של המשתמשים עם אפליקציות במסכים גדולים שונה. המסך הגדול בדרך כלל מוביל לסשנים ארוכים יותר ולחוויה אימרסיבית יותר. כמו שצוין למעלה, נתוני השימוש מראים שמשך ההתעניינות עולה באופן משמעותי אצל משתמשים שמנהלים אינטראקציה עם אפליקציות גם בטלפון וגם בטאבלט, בהשוואה למשתמשים שמנהלים אינטראקציה רק בטלפון.

3. התפתחות השוק: הסביבה העסקית של מכשירי Android ממשיכה להתפתח. עם העלייה בפופולריות של מכשירים מתקפלים, התמיכה במסכים מחוברים ב-Android 16, וגורמי צורה כמו XR ו-Android Auto, עיצוב אדפטיבי חשוב יותר מאי פעם. פיתוח לאורך מסך בגודל ספציפי יוצר חוב טכני, ועלול להאט את מהירות הפיתוח ולפגוע באיכות המוצר בטווח הארוך.

אוקיי, השכנעת אותי. איפה מתחילים?

לארגונים שמוכנים להתקדם, מערכת Android מציעה משאבים רבים וכלים למפתחים כדי לבצע אופטימיזציה של אפליקציות כך שיתאימו את עצמן. בהמשך מוסבר איך מתחילים:

1. כדאי לבדוק כבר היום איך האפליקציה נראית במסכים גדולים: מתחילים בבדיקת המצב הנוכחי של האפליקציה בטאבלטים, במכשירים מתקפלים (בתנוחות שונות), במכשירי Chromebook ובסביבות כמו ממשק מחשב. צריך לוודא שהאפליקציה זמינה במכשירים האלה, או שאתם לא מונעים מהמשתמשים האלה להשתמש באפליקציה בגלל תכונות לא נחוצות שנדרשות באפליקציה.
2. לפתור בעיות נפוצות בממשק המשתמש: כדאי לבדוק מה לא נראה טוב בממשק המשתמש של האפליקציה. יש לנו הרבה הנחיות זמינות שמסבירות איך אפשר לתרגם בקלות את האפליקציה לנייד למסכים אחרים.
   1. כדי לקבל השראה ולהבין איך אפשר לשפר את ממשק המשתמש של האפליקציה במכשירים שונים, כדאי לעיין בגלריית העיצוב למסכים גדולים. שם תמצאו פתרונות מוכחים לאתגרים נפוצים בממשק המשתמש.
   2. מתחילים עם ניצחונות קלים. לדוגמה, אפשר למנוע את המתיחה של הלחצנים לרוחב המסך המלא, או לעבור לסרגל ניווט אנכי במסכים גדולים כדי לשפר את הארגונומיה.
   3. זיהוי דפוסים שבהם פריסות קנוניות (למשל, רשימה עם פרטים) יכולות לפתור בעיות בממשק המשתמש שזיהיתם. האם תצוגה של רשימה ופירוט יכולה לשפר את הניווט באפליקציה? האם חלונית תומכת בצד תנצל טוב יותר את המקום הנוסף מאשר גיליון תחתון?
3. אופטימיזציה מצטברת של האפליקציה, מסך אחרי מסך: כדאי לתת עדיפות לאופן שבו אתם ניגשים לאופטימיזציה, כי לא כל דבר צריך להיות מותאם באופן מושלם כבר ביום הראשון. אפשר לשפר את האפליקציה בהדרגה לפי מה שהכי חשוב – לא צריך לעשות הכול בבת אחת.
   1. מתחילים ביסודות. מומלץ לעיין בהנחיות בנוגע לאיכות אפליקציות למסכים גדולים, שבהן מפורטים התיקונים החשובים ביותר למשתמשים, לפי רמת החשיבות שלהם. כדי לתמוך בתצוגה לאורך ולרוחב, צריך להסיר את ההגבלות על הכיוון, לוודא שיש תמיכה בשינוי גודל (למקרים שבהם המשתמשים נמצאים במסך מפוצל) ולמנוע מתיחה משמעותית של לחצנים, שדות טקסט ותמונות. תיקוני הבסיס האלה הם קריטיים, במיוחד עם שינויים ב-API ב-Android 16 שיהפכו את ההיבטים האלה לחשובים עוד יותר.
   2. כדאי להטמיע אופטימיזציות של פריסות מותאמות, עם התמקדות במסלולים או במסכים מרכזיים של המשתמשים.
      1. לזהות מסכים שבהם אופטימיזציות (לדוגמה, פריסה של שני חלונות) יכולות לשפר הכי הרבה את חוויית המשתמש
      2. ואז ממשיכים למסכים או לחלקים באפליקציה שלא משתמשים בהם לעיתים קרובות במסכים גדולים
   3. תמיכה בשיטות קלט שאינן מגע, כולל קלט מהמקלדת, מהעכבר, ממשטח המגע ומסטיילוס. התמיכה בגורמי צורה חדשים ובמסכים מחוברים מאפשרת למשתמשים ליצור אינטראקציה חלקה עם ממשק המשתמש שלכם.
   4. להוסיף חוויות משתמש ייחודיות כמו תמיכה במצב שולחן או במצב מסך מפוצל במכשירים מתקפלים. זה יכול לקרות על בסיס כל מקרה שימוש – לדוגמה, מצב שולחני מצוין לצפייה בסרטונים, ומצב מסך מפוצל מצוין לשיחות וידאו.

יש השקעה מוקדמת באימוץ עקרונות של התאמה (באמצעות כלים כמו Jetpack פיתוח נייטיב וסיווגים של גודל חלון), אבל התועלת לטווח הארוך יכולה להיות משמעותית. היתרונות של עיצוב ובנייה של תכונות פעם אחת, והתאמה שלהן לכל גודל מסך, עולים על העלות של יצירת פריסות מותאמות אישית רבות. מידע נוסף זמין בהנחיות למפתחים בנושא אפליקציות מותאמות.

איך לנצל את הפוטנציאל של האפליקציה באמצעות עיצוב אפליקציה מותאם

המסר שלי למנהלי מוצר, למקבלי החלטות ולעסקים ברור: עיצוב אדפטיבי ישפר את האפליקציה שלכם ויאפשר לכם לספק חוויית שימוש איכותית ב-Android בשנת 2025 ואילך. ממשק משתמש רספונסיבי שמתאים את עצמו הוא דרך מדרגית לתמוך במכשירים רבים ב-Android בלי לפתח על בסיס גורם צורה. אם מתעלמים ממערכת האקולוגית המגוונת של מכשירים מתקפלים, טאבלטים, Chromebook ומגורמים חדשים כמו XR ומכוניות, העסק סופג עלויות נסתרות כתוצאה מביקורות שליליות של משתמשים, גילוי נמוך יותר ב-Play, חוב טכני מוגבר והזדמנויות מוחמצות להגברת מעורבות המשתמשים וגיוס משתמשים.

מגדילים את ההשפעה של האפליקציות ומשפרים את חוויית המשתמש. מידע נוסף על יצירת אפליקציות מותאמות