פריסה מגדירה את המבנה החזותי של הממשק שדרכו המשתמשים מקיימים אינטראקציה עם האפליקציה, למשל ב-Composable. ב-Android יש מגוון ספריות, נקודות התחלה קנוניות וטכניקות להצגה ולמיקום של תוכן.
שנתחיל?
כדי להתחיל לעצב פריסות ל-Android, כדאי קודם ללמוד על המבנה של האפליקציה ואז על הארגון של התוכן באפליקציה.
חטיפות דסקית
כדאי לקחת בחשבון יחסי גובה-רוחב, גדלים ורזולוציות שונים שהמשתמשים עשויים להיתקל בהם. צריך לוודא שהאפליקציה מספקת חוויית משתמש טובה גם בתצוגה לרוחב וגם בתצוגה לאורך, וגם בגדלים שונים של מסכים ובגורמי צורה שונים.
מידע נוסף זמין בהנחיות בנושא התאמת הפריסה ופריסות קנוניות.
התחשבות באזורים הבטוחים במכשיר, כולל חלקים בממשק המשתמש כמו חיתוכי תצוגה, שוליים מקצה לקצה, תצוגות קצה, מקלדות תוכנה וסרגלי מערכת. לספק פריסה גמישה למשתמשים כדי שיוכלו ליצור אינטראקציה עם המקלדת.
מה מומלץ לעשות
מה אסור לעשות
חשוב להקפיד שאינטראקציות חיוניות, כמו ניווט ראשי, יהיו באזור במסך שאפשר להגיע אליו. כפתורי פעולה צפים (FAB) מספקים נקודת אינטראקציה בולטת ונגישה
אפשר להשתמש בשיטת ההכלה כדי לקבץ תוכן שקשור אחד לשני, כדי להנחות את המשתמשים בתוכן ובפעולות. כרטיסים שמשתמשים בהכלה מפורשת כדי לקבץ תוכן עם פעולות קשורות.
התאמה
לספק יישור עקבי בין תוכן דומה ורכיבי ממשק משתמש.
מה מומלץ לעשות
מה אסור לעשות
אל תציפו את המשתמשים ביותר מדי פעולות בכל תצוגה.
כשיוצרים פריסות בהתאמה אישית, צריך לציין איך התוכן צריך להיות ממוקם בפריסה באמצעות מונחים של יישור, אילוצים או כוח משיכה. צריך לכלול את האופן שבו התמונות צריכות להגיב לקונטיינר שלהן כדי שהן יוצגו בצורה תקינה.
