פלטפורמת Android 15 כוללת שינויים בהתנהגות שעשויים להשפיע על האפליקציה שלכם. שינויי ההתנהגות הבאים חלים על כל האפליקציות כשהן פועלות ב-Android 15, בלי קשר ל-targetSdkVersion
. כדאי לבדוק את האפליקציה ואז לשנות אותה לפי הצורך כדי שהיא תתמוך בהן בצורה תקינה, במקרים הרלוונטיים.
חשוב גם לעיין ברשימת השינויים בהתנהגות שמשפיעים רק על אפליקציות שמטרגטות ל-Android 15.
פונקציונליות עיקרית
Android 15 משנה או מרחיב יכולות ליבה שונות של מערכת Android.
שינויים במצב העצירה של החבילה
The intention of the package FLAG_STOPPED
state (which users
can engage in AOSP builds by long-pressing an app icon and selecting "Force
Stop") has always been to keep apps in this state until the user explicitly
removes the app from this state by directly launching the app or indirectly
interacting with the app (through the sharesheet or a widget, selecting the app
as live wallpaper, etc.). In Android 15, we've updated the behavior of the
system to be aligned with this intended behavior. Apps should only be removed
from the stopped state through direct or indirect user action.
To support the intended behavior, in addition to the existing restrictions, the
system also cancels all pending intents when the app enters the
stopped state on a device running Android 15. When the user's actions remove the
app from the stopped state, the ACTION_BOOT_COMPLETED
broadcast is delivered to the app providing an opportunity to re-register any
pending intents.
You can call the new
ApplicationStartInfo.wasForceStopped()
method to confirm whether the app was put into the stopped state.
תמיכה בגודלי דפים של 16KB
בעבר, מערכת Android תמכה רק בדפים עם זיכרון בגודל 4KB, מה שאפשר למערכת לייעל את הביצועים של הזיכרון הכולל במכשירים עם נפח זיכרון ממוצע. החל מ-Android 15, AOSP תומך במכשירים שמגדירים בהם גודל דף של 16KB (מכשירים עם 16KB). אם האפליקציה שלך משתמשת בספריות NDK, באופן ישיר או בעקיפין דרך SDK, תצטרכו לבנות מחדש את האפליקציה כדי שהיא תפעל במכשירים האלה עם 16 KB.
יצרני המכשירים ממשיכים לפתח מכשירים עם נפחים גדולים יותר של זיכרון פיזי (RAM). במכשירים רבים כאלה יוטמעו דפים בגודל 16KB (ובסופו של דבר בגודל גדול יותר) כדי לשפר את הביצועים של המכשיר. הוספת תמיכה במכשירים עם גודל דף של 16KB מאפשרת לאפליקציה לפעול במכשירים האלה, וליהנות משיפורי הביצועים שקשורים לכך. בלי קומפילציה מחדש, האפליקציות לא יפעלו במכשירים עם 16 KB בגרסאות עתידיות של Android.
כדי לעזור לכם להוסיף תמיכה לאפליקציה, סיפקנו הנחיות בנושא בדיקה אם יש השפעה על האפליקציה, בנייה מחדש של האפליקציה (אם רלוונטי) ובדיקת האפליקציה בסביבה של 16KB באמצעות אמולטורים (כולל תמונות מערכת של Android 15 לאמולטור של Android).
Benefits and performance gains
Devices configured with 16 KB page sizes use slightly more memory on average, but also gain various performance improvements for both the system and apps:
- Lower app launch times while the system is under memory pressure: 3.16% lower on average, with more significant improvements (up to 30%) for some apps that we tested
- Reduced power draw during app launch: 4.56% reduction on average
- Faster camera launch: 4.48% faster hot starts on average, and 6.60% faster cold starts on average
- Improved system boot time: improved by 8% (approximately 950 milliseconds) on average
These improvements are based on our initial testing, and results on actual devices will likely differ. We'll provide additional analysis of potential gains for apps as we continue our testing.
Check if your app is impacted
If your app uses any native code, then you should rebuild your app with support for 16 KB devices. If you are unsure if your app uses native code, you can use the APK Analyzer to identify whether any native code is present and then check the alignment of ELF segments for any shared libraries that you find. Android Studio also provides features that help you to automatically detect alignment issues.
If your app only uses code written in the Java programming language or in Kotlin, including all libraries or SDKs, then your app already supports 16 KB devices. Nevertheless, we recommend that you test your app in a 16 KB environment to verify that there are no unexpected regressions in app behavior.
שינויים שנדרשים כדי שאפליקציות מסוימות יתמכו במרחב הפרטי
מרחב פרטי הוא תכונה חדשה ב-Android 15 שמאפשרת למשתמשים ליצור מרחב נפרד במכשיר שבו הם יכולים להסתיר אפליקציות עם מידע אישי רגיש, באמצעות שכבת אימות נוספת. מאחר שלאפליקציות במרחב הפרטי יש חשיפה מוגבלת, יש לבצע פעולות נוספות כדי שסוגי אפליקציות מסוימים יוכלו לראות את האפליקציות במרחב הפרטי של המשתמש ולנהל איתן אינטראקציה.
כל האפליקציות
מאחר שהאפליקציות במרחב הפרטי נשמרות בפרופיל משתמש נפרד, בדומה לפרופילים לעבודה, האפליקציות לא צריכות להניח שעותקים מותקנים של האפליקציה שלהן שלא נמצאים בפרופיל הראשי נמצאים בפרופיל העבודה. אם באפליקציה שלכם יש לוגיקה שקשורה לאפליקציות בפרופיל העבודה שמבוססת על ההנחה הזו, תצטרכו לשנות את הלוגיקה הזו.
אפליקציות רפואיות
כשמשתמש נועל את המרחב הפרטי, כל האפליקציות במרחב הפרטי מופסקות, והן לא יכולות לבצע פעילויות בחזית או ברקע, כולל הצגת התראות. ההתנהגות הזו עשויה להשפיע באופן משמעותי על השימוש ועל הפעולה של אפליקציות רפואיות שמותקנות במרחב הפרטי.
בתהליך ההגדרה של המרחב הפרטי, המשתמשים מקבלים אזהרה שהמרחב הפרטי לא מתאים לאפליקציות שצריכות לבצע פעילויות קריטיות בחזית או ברקע, כמו הצגת התראות מאפליקציות רפואיות. עם זאת, אפליקציות לא יכולות לקבוע אם נעשה בהן שימוש במרחב הפרטי, ולכן הן לא יכולות להציג אזהרה למשתמש במקרה כזה.
לכן, אם אתם מפתחים אפליקציה רפואית, כדאי לבדוק איך התכונה הזו עשויה להשפיע על האפליקציה שלכם ולנקוט את הפעולות המתאימות – למשל, להודיע למשתמשים לא להתקין את האפליקציה במרחב הפרטי – כדי למנוע שיבושים ביכולות החיוניות של האפליקציה.
אפליקציות מרכז האפליקציות
אם אתם מפתחים אפליקציית מרכז אפליקציות, עליכם לבצע את הפעולות הבאות כדי שהאפליקציות במרחב הפרטי יהיו גלויות:
- האפליקציה שלכם צריכה להיות מוקצית כאפליקציית ברירת המחדל של מרכז האפליקציות במכשיר, כלומר, היא צריכה להיות מוקצית לתפקיד
ROLE_HOME
. - באפליקציה צריך להצהיר על ההרשאה הרגילה
ACCESS_HIDDEN_PROFILES
בקובץ המניפסט של האפליקציה.
אפליקציות מרכז האפליקציות שמצהירות על ההרשאה ACCESS_HIDDEN_PROFILES
חייבות לטפל בתרחישי השימוש הבאים במרחב הפרטי:
- לאפליקציה צריך להיות מאגר נפרד במרכז האפליקציות לאפליקציות שמותקנות במרחב הפרטי. משתמשים ב-method
getLauncherUserInfo()
כדי לקבוע איזה סוג של פרופיל משתמש מנוהל. - המשתמש צריך להיות מסוגל להסתיר ולהציג את הקונטיינר של המרחב הפרטי.
- המשתמש צריך להיות מסוגל לנעול ולפתוח את המרחב הפרטי. משתמשים ב-method
requestQuietModeEnabled()
כדי לנעול (על ידי העברתtrue
) או לבטל את הנעילה (על ידי העברתfalse
) של המרחב הפרטי. כשהמרחב הפרטי נעול, אף אפליקציה במאגר שלו לא אמורה להיות גלויה או ניתנת לגילוי באמצעות מנגנונים כמו חיפוש. האפליקציה צריכה לרשום מקלט לשידורים של
ACTION_PROFILE_AVAILABLE
ושלACTION_PROFILE_UNAVAILABLE
, ולעדכן את ממשק המשתמש באפליקציה כשהסטטוס של המרחב הפרטי (נעול או לא נעול) משתנה. שתי השידורים האלה כוללים את הערךEXTRA_USER
, שבעזרתו האפליקציה יכולה להפנות למשתמש בפרופיל הפרטי.אפשר גם להשתמש ב-method
isQuietModeEnabled()
כדי לבדוק אם פרופיל המרחב הפרטי נעול או לא.
אפליקציות מחנות האפליקציות
המרחב הפרטי כולל לחצן 'התקנת אפליקציות' שמפעיל כוונה משתמעת להתקין אפליקציות במרחב הפרטי של המשתמש. כדי שהאפליקציה תקבל את הכוונה המשתמעת הזו, צריך להצהיר על <intent-filter>
בקובץ המניפסט של האפליקציה עם <category>
של CATEGORY_APP_MARKET
.
הוסר גופן אמוג'י מבוסס PNG
The legacy, PNG-based emoji font file (NotoColorEmojiLegacy.ttf
) has been
removed, leaving just the vector-based file. Beginning with Android 13 (API
level 33), the emoji font file used by the system emoji renderer changed from a
PNG-based file to a vector based file. The system retained
the legacy font file in Android 13 and 14 for compatibility reasons, so that
apps with their own font renderers could continue to use the legacy font file
until they were able to upgrade.
To check if your app is affected, search your app's code for references to the
NotoColorEmojiLegacy.ttf
file.
You can choose to adapt your app in a number of ways:
- Use platform APIs for text rendering. You can render text to a bitmap-backed
Canvas
and use that to get a raw image if necessary. - Add COLRv1 font support to your app. The FreeType open source library supports COLRv1 in version 2.13.0 and higher.
- As a last resort, you can bundle the legacy emoji font file
(
NotoColorEmoji.ttf
) into your APK, although in that case your app will be missing the latest emoji updates. For more information, see the Noto Emoji GitHub project page.
הגדלנו את גרסת ה-SDK המינימלית לטירגוט מ-23 ל-24
Android 15 builds on the
the changes that were made in Android 14 and extends this
security further. In Android 15, apps with a
targetSdkVersion
lower than 24 can't be installed.
Requiring apps to meet modern API levels helps to ensure better security and
privacy.
Malware often targets lower API levels in order to bypass security and privacy
protections that have been introduced in higher Android versions. For example,
some malware apps use a targetSdkVersion
of 22 to avoid being subjected to the
runtime permission model introduced in 2015 by Android 6.0 Marshmallow (API
level 23). This Android 15 change makes it harder for malware to avoid security
and privacy improvements. Attempting to install an app targeting a lower API
level results in an installation failure, with a message like the following one
appearing in Logcat:
INSTALL_FAILED_DEPRECATED_SDK_VERSION: App package must target at least SDK version 24, but found 7
On devices upgrading to Android 15, any apps with a targetSdkVersion
lower
than 24 remain installed.
If you need to test an app targeting an older API level, use the following ADB command:
adb install --bypass-low-target-sdk-block FILENAME.apk
אבטחה ופרטיות
בגרסה 15 של Android נוספו אמצעים חזקים למאבק בתרמית של סיסמה חד-פעמית (OTP) ולהגנה על התוכן הרגיש של המשתמשים, תוך התמקדות בשיפור ההגנות על שיתוף המסך ועל שירות ההאזנה להתראות. שיפורים מרכזיים כוללים הסרת קודי אימות חד-פעמיים מהתראות שגלויות לאפליקציות לא מהימנות, הסתרת התראות במהלך שיתוף המסך ואבטחת הפעילויות באפליקציות כשפורסמים קודי אימות חד-פעמיים. מטרת השינויים האלה היא להגן על התוכן הרגיש של המשתמשים מפני גורמים לא מורשים.
כדי לוודא שהאפליקציות שלהם תואמות לשינויים ב-Android 15, המפתחים צריכים לשים לב לנקודות הבאות:
השמטת סיסמה חד-פעמית
מערכת Android תמנע מאפליקציות לא מהימנות שמטמיעות את NotificationListenerService
לקרוא תוכן לא ערוך מהתראות שבהן זוהה קוד אימות חד-פעמי. אפליקציות מהימנות, כמו שותפים לניהול מכשירי נלווים, פטורות מההגבלות האלה.
הגנה על שיתוף המסך
- תוכן ההתראות מוסתר במהלך סשנים של שיתוף מסך כדי לשמור על הפרטיות של המשתמש. אם האפליקציה מטמיעה את
setPublicVersion()
, מערכת Android מציגה את הגרסה הציבורית של ההתראה, שמשמשת כהתראה חלופית בהקשרים לא מאובטחים. אחרת, תוכן ההתראה יימחק ללא הקשר נוסף. - תוכן רגיש, כמו הזנת סיסמה, מוסתר מהצופים מרחוק כדי למנוע חשיפת המידע הרגיש של המשתמש.
- פעילויות מאפליקציות ששולחות התראות במהלך שיתוף המסך, שבהן זוהתה OTP, יוסתרו. תוכן האפליקציה מוסתר מהצופה מרחוק כשהיא מופעלת.
- בנוסף לזיהוי האוטומטי של שדות רגישים ב-Android, מפתחים יכולים לסמן באופן ידני חלקים באפליקציה שלהם כתוכן רגיש באמצעות
setContentSensitivity
. התוכן הזה יהיה מוסתר לצופים מרחוק במהלך שיתוף המסך. - מפתחים יכולים להחליף את המצב של האפשרות השבתת ההגנות של שיתוף המסך בקטע אפשרויות למפתחים כדי לקבל פטור מההגנות על שיתוף המסך למטרות הדגמה או בדיקה. מכשיר הקלטת המסך שמוגדר כברירת מחדל לא מושפע מהשינויים האלה, כי ההקלטות נשארות במכשיר.
מצלמה ומדיה
ב-Android 15 בוצעו השינויים הבאים בהתנהגות של המצלמה והמדיה בכל האפליקציות.
הפעלה ישירה והעברה של הפעלת אודיו מבטלות רצועות אודיו ישירות או מועברות שנפתחו קודם, כשמגיעים למגבלות המשאבים
לפני Android 15, אם אפליקציה ביקשה הפעלת אודיו ישירה או הפעלת אודיו בהעברה (offload) בזמן שאפליקציה אחרת הפעילה אודיו והגעתם למגבלות המשאבים, האפליקציה לא הצליחה לפתוח AudioTrack
חדש.
החל מגרסה 15 של Android, כשאפליקציה מבקשת הפעלה ישירה או העברה לענן (offload) ומגיעים למגבלות המשאבים, המערכת מבטלת את התוקף של כל אובייקט AudioTrack
פתוח שמונע את מילוי הבקשה להפעלת הטראק החדש.
(בדרך כלל, טראקים של אודיו ישיר והעברת אודיו נפתחים להפעלה של פורמטים של אודיו דחוס. תרחישים נפוצים לדוגמה להפעלת אודיו ישיר כוללים סטרימינג של אודיו מקודד דרך HDMI לטלוויזיה. בדרך כלל משתמשים בטראקים להעברה כדי להפעיל אודיו דחוס במכשיר נייד עם האצת DSP בחומרה).
חוויית המשתמש וממשק המשתמש של המערכת
Android 15 כוללת כמה שינויים שנועדו ליצור חוויית משתמש עקבית ואינטואיטיבית יותר.
אנימציות של חיזוי תנועת החזרה מופעלות באפליקציות שהביעו הסכמה
החל מגרסה 15 של Android, האפשרות למפתחים לאנימציות חיזוי של תנועת החזרה הוסרה. אנימציות מערכת כמו חזרה למסך הבית, מעבר בין משימות ופעילויות, מופיעות עכשיו באפליקציות שהסכימו להשתמש בתנועת החזרה החזוי, באופן מלא או ברמת הפעילות. אם האפליקציה שלכם מושפעת, עליכם לבצע את הפעולות הבאות:
- מוודאים שהאפליקציה הועברה בצורה תקינה כדי להשתמש בתנועת החזרה החזוי.
- מוודאים שהמעבר בין הקטעים פועל עם ניווט חזרה חזוי.
- עוברים משימוש באנימציות ובמעברים של מסגרות, ומשתמשים במקום זאת ב-Animator ובמעברים של androidx.
- להעביר את הקוד מסטאקים קודמים ש-
FragmentManager
לא מכיר. במקום זאת, כדאי להשתמש בסטאקים קודמים שמנוהלים על ידיFragmentManager
או על ידי רכיב הניווט.
ווידג'טים מושבתים כשמשתמש סוגר אפליקציה בכוח
If a user force-stops an app on a device running Android 15, the system temporarily disables all the app's widgets. The widgets are grayed out, and the user cannot interact with them. This is because beginning with Android 15, the system cancels all an app's pending intents when the app is force-stopped.
The system re-enables those widgets the next time the user launches the app.
For more information, see Changes to package stopped state.
שבב בשורת הסטטוס של הקרנת מדיה מתריע למשתמשים על שיתוף מסך, הפעלת Cast והקלטה
נקודות חולשה של הקרנת מסך חושפות נתונים פרטיים של משתמשים, כמו מידע פיננסי, כי המשתמשים לא מבינים שהמסך של המכשיר שלהם משותף.
באפליקציות שפועלות במכשירים עם Android 15 QPR1 ואילך, צ'יפ גדול ובולט בסרגל המצב מתריע למשתמשים על הקרנת מסך מתמשכת. המשתמשים יכולים להקיש על הצ'יפ כדי להפסיק את השיתוף, ההעברה או הצילום של המסך שלהם. בנוסף, הקרנת המסך תיפסק באופן אוטומטי כשמסך המכשיר יינעל.

איך בודקים אם האפליקציה שלכם מושפעת
כברירת מחדל, האפליקציה כוללת את הצ'יפ של שורת הסטטוס ומפסיקה אוטומטית את הקרנת המסך כשמסך הנעילה מופעל.
מידע נוסף על בדיקת האפליקציה לגבי התרחישים לדוגמה האלה זמין במאמר צ'יפ בסרגל הסטטוס והפסקה אוטומטית.
הגבלות על גישה לרשת ברקע
In Android 15, apps that start a network request outside of a valid process
lifecycle receive an exception. Typically, an
UnknownHostException
or other socket-related
IOException
. Network requests that happen outside of a valid lifecycle are
usually due to apps unknowingly continuing a network request even after the app
is no longer active.
To mitigate this exception, ensure your network requests are lifecycle aware and cancelled upon leaving a valid process lifecycle by using lifecycle aware components. If it is important that the network request should happen even when the user leaves the application, consider scheduling the network request using WorkManager or continue a user visible task using Foreground Service.
הוצאה משימוש
יכול להיות שבכל גרסה חדשה, ממשקי API ספציפיים של Android יהפכו ללא רלוונטיים או שיצטרכו לעבור שינוי כדי לשפר את חוויית הפיתוח או לתמוך ביכולות חדשות של הפלטפורמה. במקרים כאלה, אנחנו מוציאים רשמית משימוש את ממשקי ה-API שיצאו משימוש ומפנים את המפתחים לממשקי API חלופיים שבהם הם יכולים להשתמש במקום זאת.
הוצאה משימוש פירושה שהפסקנו את התמיכה הרשמית בממשקי ה-API, אבל הם ימשיכו להיות זמינים למפתחים. מידע נוסף על הוצאות משימוש חשובות בגרסה הזו של Android זמין בדף ההוצאות משימוש.